יענקל'ס שטעטל החל כפרויקט של איש אחד תושב כפר חסידים, גדי יעקב, חקלאי יליד הארץ שאהב את הסיפורים על יהדות מזרח אירופה בתקופה לפני מלחמת העולם השנייה. כאספן חובב, אסף במשך שנים פריטים רבים השייכים לתרבות הכמעט נשכחת הזו עד שהחליט להקים את השטעטל ולהפיח בה חיים.
גדי יעקב, המייסד של יענקל'ס שטעטל מספר על הקמתו:
אני יליד הארץ וגר עשרות שנים בכפר חסידים. הקמתי משפחה ועסקתי בחקלאות ותמיד הייתי אספן "כרוני" בחיי העיירה ממזרח אירופה.
לידתו של ארגון וסידור האוסף בנושא העיירה היהודית היה בביקוש לאטרקציות תיירותיות ותרבותיות לקראת שנות האלפיים כשמדינת ישראל חלמה לקלוט מיליוני תיירים ב ארץ הקודש.
כבעל נחלה חקלאית בכפר חסידים השתולה כולה ביער משקי של עצי קליפטוס ביקשנו לשלב אירוח וחוויה יחודית. השואה מונצחת בכל מקום אך חיי העיירה טרום שואה כמעט ולא מתועדת. כילדי הארץ שגר וחי וחונך עם ילדי התפוצות נשביתי לתרבות וחיי יהדות מזרח אירופה.
אספתי מגיל צעיר במשך השנים מיינתי בין פרטים אישיים לפרטים מראשית המאה שעברה. כלים, ציוד מוזיקה, ספרים ופולקלור הקשורים ליהדות זאת.
יענקל'ס שטעטל הוא שם של עיירה דמיונית הגזורה משם משפחה, ללא תלות במאות עיירות שהיו ונחרבו. אך מתועדים בה חיי התרבות, המסחר והמשפחה שהיו נהוגים ברוב העיירות.
בסככת דיר כבשים הוסבה למבואה, ביתן האוסף ושטח פתוח הכולל פרטים וציוד שהובא ארצה
ממזרח אירופה, משחקים, כלי עבודה, בית ומטבח, מוזיקה ופולקלור, ואווירה של פעם.
העיירה היהודית באירופה המזרחית הייתה צורת יישוב יהודית בעלת מאפיינים משלה, שונים מאלה של ישוב עירוני או כפרי רגיל.
התפתחות העיירה הייתה במאות 16-18, הן צמחו בעידודה של האצולה הפולנית, כחלק ממשק חכירה של נכסי האצילים. ליהודית בעירות הוצעו תנאי קיום עדיפים על אלה שבערים, שבהן נאבקו התושבים העירוניים היהודים מחשש תחרות כלכלית.
פרנסתם של תושבי העיירה הייתה קשורה במערכת המשקית הפאודלית. באזור במקביל התפתחו בה ענפי פרנסה בלתי תלויים באצולה, כגון ענפי מלכה ומסחר.
למן המחצית השנייה של המאה ה-19, עם התפוררות המשק האחוזתי ועם התאוצה בתהליך הייעור, צומצמו מקורות המחייה בעיירה.
במרכז כלכלת העיירה עמד "יום שוק" שובעי. ביום זה הביאו איכרי הסביבה את תוצרתם למכירה ורכשו את המצרכים הדרושים להם, בהזדמנות זאת היו סועדים את ליבם במסבאות ובבתי מרחץ שבעיירה שהיו בבעלות יהודים.
בהיות העיירה רשות מוניציפאלית עצמאית, בעלת רוב יהודי, היא התאפיינה בצביון יהודי מסורתי פעלו בה מוסדות דת וקהילה עצמאית, מערכת חינוך ומוסדות וולונטריים לעזרה הדדית.
"כלי קודש", הרב, השמש, הגבאים, המלמדים הגבירים, בחורי ישיבה וסתם לומדי תורה היוו הנהגה בלתי מעורערת של הקהל.
הלשון המדוברת הייתה יידיש, לשון תפילה עברית אשכנזית והשפה הגויית שימשה בלשום משא ומתן במחסר ולקשר עם השלטונות וכו'.
השוני העצום בתרבויות המנטליות בין היהודים בעיירה והסביבה הנכרית בפרוש פתחה אצל יהודי העיירה תודעת חריפות חריפה. צמח הווי מיוחד והתפתחה יצירה עממית ענפה.
חיי העיירה אף תפשו מקום נרחב ביצירה הספרותית ביידיש ובעברית, יחס הסופרים היה בדרך כלל אמביוולנטי מאד. הייתה ביקורת חברתית מבוטאת לרוב בהומור. מאידך – אהבה אין קץ להווי העיירה, לנאיביות לאותנטיות של גיבורים.
עם מייטב המתארים את חיי העיירה נמנו: מנדל מוכר ספרים, שלום עליכם, שלום אש, יוסף אופטושו וי.ל. פרץ.
מוטיב העיירה באומנות הפלסטית טופח בקרב ציבור מהגרים ממנה, שהבולט בניהם הוא מרק שאגל.
העיירה הוצגה כסמל לטוב ולתום ויצירות אומנים אלה הוא יד וזכר לעולם היהודי שנחרב.
המוזיאון במתכונתו הנוכחית הוא רק ההתחלה של פרויקט גדול יותר שייבנה בקרוב.
נוסף לסיורים הרגילים ייערכו פעילויות נוספות וביניהן:
טיש, מלווה מלכה, סעודות, שמחות שונות, סיורים מלווים בהמחזה ובהפעלות, התנסות במלאכות עתיקות, ערב מספרי סיפורים, ירידים ועוד.
בעתיד יוקם במקום שיחזור מדויק של רחוב אופייני מהעיירה.
ברחוב יתרחשו פעילויות בדומה לאלו שהתקיימו ברחובות העיירה היהודית במזרח אירופה: חנויות וסדנאות של בעלי מלאכה שונים, בית כנסת, בית מדרש, שווקים, שמחות וכו'.
האזור יפעל כאתר תיירותי בו יפעל בית מלון לרווחת התיירים.
The reconstruction of a Jewish town.
“A man’s first home is a reflection of his life, he will cherish it to his last breath.”
(Biltzki H.Y., “A Jewish Town”).
The Shtetl – the Jewish town – served as the heart of the Jewish life for several centuries. From the early 16th century to the beginning of the 20th century, it contained the daily life of the Jewish community in Eastern Europe. Within it the Yiddish culture was created and the foundations for the social and political Jewish organizations were laid. It served as the core for rabbis and cantors, as well as renowned authors such as Shalom Alechem, Mendalay …… and Y. L. Peretz.
Simultaneously the streets of the shtetl were busy with Jewish life and from these streets originated the traditional dishes such as gefilte fish and shnaps. Here too were born the “Cheder” and the Clayzmer”.
With the rise of the Zionist movement, and the foundation of the State of Israel, the Shtetl culture was pushed aside and rejected in the attempt to create a new breed of Jews – the Israeli Jew.
However, as Ehad Ha’am stated “A nation without a past cannot move on to its future.” In recent years we have witnessed a dramatic change regarding Jewish heritage. More and more Jews, young and old, religious and secular are retracing their roots. Throughout the world the Yiddish language is being taught and people are reusing its phrases, humor and sayings. This indicates the yearning for the old town aroma and its warmth. Along with this yearning came the understanding that the Jewish town is more than a cradle for the Jewish culture, it is an inseparable part of our genetic code.
This yearning and understanding has given birth to the desire to create “Yankel’s Shtetl” – a restored Jewish town- that would give its visitor a profound Jewish experience.
Yankel’s Shtetl – a Jewish Town, tourist attraction.
“If you wish to know the fountain your ancestors drank from… go to the old”. (Bialik H. N.)
Yankel’s Shtetl will fully reconstruct the old Jewish town. Walking through its vibrant streets as a time traveler, one could wander through the authentic workshops: the bakery, carpenter’s, shoemaker and tailor – all offering their services to the visitor. A local restaurant would serve Eastern European Jewish cuisine from Kugel and Kishke to Kneidalach and Kreppalach. A Shtibel, Cheder and Synagogue will appeal to those who wish to experience the spiritual aspect.
Other services will include Clayzmer’s street shows, festive market places, carriage rides around the town, authentic gift shops, theme exhibitions, auditorium, lodging and the option to hold family “simchas”.
All these will come together to create an experience combining heritage and leisure.
Yankel’s Shtetl.